מאז זמנו של הבודהה, נהוגה באסיה מסורת של נדיבות הדדית התומכת בדהרמה (הדרך הרוחנית). הקהילה המקומית מראה את הערכתה ואת הכבוד שהיא רוחשת לתרגול הרוחני על ידי כך שהיא תומכת במנזרים ובצרכים הבסיסיים של אוכל, ביגוד, מקלט ותרופות. בתמורה, נתמכת הקהילה על ידי הקורסים, הלימוד וההדרכה אשר מוצעים על ידי הנזירים והנזירות. במשך 2,500 שנה סיפק ביטוי חי זה של שיתוף פעולה וקיום הדדי תמיכה רוחנית, הן לקהילה הרוחנית והן לקהילה החילונית.
"לנדיבות יש את הכוח לשנות אותנו. אם אנו מטפחים נדיבות, התודעה שלנו מפסיקה להיאחז בדברים. זה כאילו שעשינו אגרוף חזק שלאט לאט נפתח ואנו חווים את השיחרור של זה. כאשר התודעה ספוגה בתחושה של נדיבות, היא עוברת מתחושה של צמצום למרחב פחות מצומצם. העולם שלנו נפתח כי אנחנו יכולים להרפות." (שרון זלצברג)